שירים משוחחים: מסעו של ניגון- לכבוד חגי תשרי

ברצוני לפתוח בבלוג הזה מדור חדש שכמו שראיתם בכותרת יעסוק בשירים המדברים בינם לבין עצמם. סוגי השיחות יכולים לעסוק בתרגומים, שירים שעוסקים באותו נושא ועוד ועוד.

לקראת ראש השנה וחגי תשרי אני רוצה לעסוק בשני שירים המדברים ביניהם בסוג מיוחד של שירה האחד מספר את סיפורו של השני.

השיר בו אני רוצה לעסוק הוא השיר שכתב יורם טהר לב והלחין בגאונות מתי כספי ושרה אותו לא אחרת מחוה אלברשטיין ושמו "בלדה על סוס עם כתם על המצח" אשר חובר בשנת 1973. הנה השיר המלא בביצוע של אלברשטיין ועם המילים של טהרלב:

השיר הוא אחד השירים היפים והבודדים בזמר העברי שעוסקים בעולם היהודי הישן בפולין  ובעולם החסידי.

השיר בעצם מספר את סיפורו של היהודי הנודד.  הוא מתחיל בהוראה שנותן הפריץ למושקה הסייס, לקנות לו סוס "עם כתם על המצח, וכתם על הגב ושערה של כסף זוהרת בזנב" ונותן 100 רובל לקניית הסוס. כבר בהתחלה כאשר אנחנו נכנסים לסיפור המעשה, בדברי הפריץ לסייס היהודי שלו, מושמעת ברקע מוזיקה יהודית שמנוגנת בכלי המזוהה איתה ביותר, הקלרינט.

מושקה הולך ליריד ושם רואה גוי עם סוס בדיוק כזה, המזמר להנאתו ניגון .כבר כאן מתחלפת המנגינה למעין וריציה של המנגינה ששר הגוי, במתכונת של התחלה של ניגון חסידי קלאסי מנגינה איטית שמתגלגלת והופכת למהירה יותר ויותר במשך השיר. מושקה מבקש מהגוי ללמד אותו את השיר, והוא דורש תשלום של 50 רובל, הניתן מיד. לאחר שמושקה לומד את השיר הוא נזכר בסוס ומבקש את מחיר הסוס. הגוי נוקב בסך של 100 רובל, ומושקה רוצה להוסיף את החמישים הנותרים, אך הגוי דוחה אותו ומסביר לו שהניגון לא חינם ומושקה מסתלק.

לאחר בדיקת היריד מוצא מושקה אדם אחר עם סוס בדיוק אותו דבר, המזמר ניגון הנשמע כהמשך הניגון הקודם (לחדי השמיעה שוב נוסף ברקע הקלרינט היהודי). גם כאן הלחן נשמע כמו המשפט השני האופייני לניגון חסידי "וריאציה" עולה של הראשון. מושקה שוב מבקש מהגוי ללמד אותו את השיר, והוא דורש תשלום של 50 רובל, שמושקה משלם. לאחר שמושקה לומד את השיר הוא נזכר בסוס ומבקש את מחיר הסוס. הגוי נוקב בסך של 100 רובל, ומושקה רוצה להוסיף את מגפיו, אך הגוי דוחה אותו ומסביר לו שהניגון לא חינם ומושקה חוזר לאחוזה. הפריץ חובט בו וזורק אותו ואת משפחתו החוצה. הם נודדים ותמיד זוכרים את השיר. אחרי כמה שנים הם מגיעים לעיר בה יושב רב מפורסם. הם מתקבלים אצלו במוצאי שבת והוא שואל אותם שאלות על מצבם, והם פולטים בטעות את הניגון. כל האנשים צוחקים, אך הרב דופק על השולחן ומשתיקם. לאחר מכן הוא אומר שזה הניגון אליו תמיד חיכו, והוא הניגון אשר יושר כשיבוא המשיח. ולסיום כולם שרים את הניגון המלא על שני חלקיו.

כמו שכבר כתבתי השיר מספר את סיפורו של היהודי הנודד אבל רבים רואים בשיר הזה את היפוך התפקידים בין היהודי לגוי. היהודי הוא שמייצג את העולם הישן בו היהודי הוא הסייס של הפריץ בשיטה הפאודלית הישנה של ימי הביניים, המנוצל והנתפס גם כמנצל. בעוד הגויים מייצגים את הקדמה של פולין והם שרים ניגון חדש, שירה חדשה. כאן גם בהיפוך מושלם הגויים מוצגים כסוחרים ממולחים מוכרים ניגון ב-50 רובל ולא מוכנים להתפשר ו"גונבים" את היהודי ואפשר להגיד שאפילו מנצלים אותו. האמת, לי דווקא נראה שמוישקה ניצל את הגויים ובתפקידו הרגיל של היהודי הסוחר הממולח קיבל תמורת 100 רובל (כ- 5.35 ₪ פחות ממחיר החנייה של החמור בתל אביב) את שיר הגאולה, המשיח והגאולה. הוא עשה עסק מצוין לא? כמאמר חסידי חב"ד "דידן נוצח" (מארמית : אנחנו ניצחנו).

—

עולם הניגונים החסידיים אינו זר לי, גדלתי לתוכו. בית הורי הוא בית דתי-לאומי וניגונים חסידיים שמעתי דרך אחיי שהגיעו לישיבות אומנם דתיות- לאומיות אבל בניחוח חסידי ולא פעם יצא שאחד מהם היה מגיע עם מנגינה חדשה וחוזר עליה עד ידענו אותן על-פה. דבר שעדיין קורה מדי פעם גם כיום. הניגון שאותו שרה חוה אלברשטיין בשיר נשמע לי בהתחלה ניגון המנסה לחקות את הניגון החסידי אך הוא המצאה מודרנית של מתי כספי מעין ניגון חילוני חסידי. עד שיום אחד הגיע אחי לשבת עם ניגון חדש ששמע והשיר הזה נשמע לי (באופן מוטעה אגב) מוכר. היה זה אולי הזיק הראשון שהצית את הנושא לפוסט הנוכחי.

ניגון השיר והניגון של אחי הובילו אותי למסע אחר הניגון אותו הלחין מתי כספי ומקורותיו.

ניגונים חסידיים רבים, כמו גם רבים מסיפורי החסידים, מקורם במוסיקה ובספרות העממית של מזרח אירופה. נזכיר כאן כדוגמא כי רבים מסיפוריו של רבי נחמן מזכירים סיפורי מעשיות מוכרים לכולנו כך לדוגמא בן המלך והאמה שהתחלפו מזכיר את בן המלך והעני (כאן בגרסת מרק טווין). נראה כי לפחות גרעין המעשיות דומה אך סיפורים אלו מקבלים לבוש חדש של רעיונות יהודיים ובעיקר חסידיים. כך לדוגמא הסיפור הנ"ל מתאר מציאות בו בן האמה (הנצרות) מחליפה את בן המלך האמיתי (היהודי) וכך השקר מתגלגל שנים רבות עד שהדבר מתגלה והעניין נפתר. כך גם במוסיקה החסידית.

כיוון שעולם החסידות והחסידים מקורו במזרח אירופה סביר כי הקרבה בניגונים רבה ברמה שמעידה על השראה והשפעה של הניגונים העממים הרוסיים והאוקראיניים על הניגון החסידי. מוטיבים רבים כמו נושא או שני נושאים לעיתים איטיים ולעיתים לא, אשר מנוגנים שוב ושוב כאשר בכל חזרה הנושא מנוגן מהר יותר או נוסף כלי אחר- סוג של וריאציה. בנוסף כמו במקור העממי גם הניגון החסידי מתפתח ומשתנה בכל ביצוע של השיר/ניגון וכן עוד מאפיינים מוסיקליים שלא אדון בהם כאן מפאת קוצר הידיעה והזמן. כך לדוגמא ניתן לראות זאת בקטע של נגינה של שיר עם רוסי/אוקראיני מתוך הסדרה "מלחמה ושלום", על פי הספר המפורסם של טולסטוי, משנת 2016 פרק 4  שימו לב לחזרתיות וכן למהירות המשתנה של השירה והנגינה :

וכאן ניתן לראות את ההשפעה על החסידות מתוך ניגון לחסידי ה"צמח צדק", האדמו"ר השלישי של חב"ד מנחם מנדל שניאורסון 1789-1866 (שאגב מקורו נעלם, מעיין עממי יהודי), הניגון אשר הצית את הרעיון לפוסט (הועלה מתוך הדיסק "ניגוני חב"ד" מס' 2 שהוציא אלאור ולנר תש"ס) בגירסה המקורית והאיטית:

כאן הוא מבוצע בגירסא מהירה יותר, לאחר שעבר עיבוד חדש ויצא בשנת 2010, על ידי הזמר החסידי אברהם פריד בהופעה כנראה משנת 2012:

מילות השיר של טהרלב וכן הלחן הגאוני (לטעמי) של כספי מתארים, אם כן, במדויק כמעט את המעבר של השיר העממי הרוסי/אוקראיני לניגון חסידי. ראוי לציין כאן, כמו שמציין רפי בן משה (מתוך הספר "לבוש ותוך: המוסיקה בחוויית היהדות", בר אילן 2012, ע"מ 219-241), כי כל המטרה של החסידות הוא להגיע לדבקות בבורא בעבודת ה' בכל החושים של האדם. במאמר זה , למי שמעוניין, ניתן לראות את ההקבלה שבין השיר העם לבין הניגון החסידי (ע"מ 230-232) באופן מלא. השימוש בניגון בחסידות הוא רק אמצעי להשגת המטרה הזו לכן אין שום מניעה להשתמש בניגונים/שירים (וגם סיפורים) עממים מקומיים.

בנוסף עולה כאן עוד יסוד חשוב בחסידות (שמקורו בקבלה) והוא "העלאת ניצוצות", כלומר גילוי והפיכת דברים ארציים "מלוכלכים" מאומות העולם, מירוקם וזיקוקם להגעה לאמת האלוהית ושימוש בהם להגיעה לדבקות, תהליך אותו יכול לבצע רק הצדיק. לתהליך זה יש עדות בשיר רק ה"רב המפורסם", האדמו"ר, מגלה את הניגון ומזהה אותו כניצוץ חשוב עד כדי כך "שאותו נשיר כשיבוא משיח בן דוד", בזמן הגאולה.

אם כן נשאר לשאול שאלה אחת אחרונה: על סמך ההנחה כי חברי הקיבוצים בכלל וקיבוצי "השומר הצעיר" בפרט זרקו לא רק את הדת היהודית והיו לחילונים סוציאליסטים "כופרים", אלא גם את השירה היהודית לגווניה בהגיעם לארץ, כיצד קרה כי טהרלב וכספי ששניהם בני קיבוצים, יגור וחניתה בהתאמה, ושניהם מזוהים הכי הרבה עם השירה הישראלית- החילונית על שלל גווניה מה להם ולשירים חסידיים או למלודיות יהודיות? איך הם הגיעו לכתוב ולהלחין שיר על הניגון החסידי ומקורותיו, לקשור אותו יפה יפה ולהפוך אותו לשיר ישראלי-עברי?

במאמר מרתק שפרסם יעקב מזור בקתדרה על מסעו של הניגון החסידי לתוך הזמר הישראלי (קתדרה, 115, תשס"ה ע"מ 95-128) הוא שומט את השטיח מתחת לטענה הראשונית למעלה ואולי זה גם יעזור לי לענות על השאלה שהצגתי. הוא כותב כי מרבית אנשי העלייה החלוצית, בעיקר השנייה אך גם השלישית, אשר אחראית על מפעל הקיבוצים והקבוצות, אכן יצאו מהעולם היהודי הישן במטרה לבנות "עולם חדש ומופלא", ללא דת וללא מסורת, אך כיוון שרובם היו יוצאי חסידויות ליבם לא נתן להם לנטוש את הניגון והריקוד החסידי (בניגוד לשירה באידיש שאותה נטשו כליל). חלקם אימץ את רוב הרפרטואר הדתי כלומר שירים ומלודיות חסידיות הושרו בקבוצות ובקיבוצים בהתלהבות חסידית ממש. חלק מהניגונים שאומצו היו ללא מלל והללו אומצו אפילו בקיבוצי השומר הצעיר ולעיתים אפילו נכתבו להם מילים "חלוציות". חלק מהניגונים היו עם המילים המקוריות שלהם ובחלק אומץ הניגון עם שינוי קל במילים כך לדוגמא הם שרו במקום "ברוך השם שבראנו לכבודו" "ברוך השם שבראנו חלוצים".

תופעות אחרות הדומות לעולם החסידי גם אומצו : סיפורים חסידיים אומצו או קיבלו משמעות חדשה, ביטויים חסידיים הומרו למשמעות חלוצים כגון דבקות, הריקוד החסידי עבר שינוי וההורה נרקדה בדבקות חסידית. התופעה המדהימה ביותר, לטעמי, היא התפתחותם של "אדמו'רים חילוניים" בקבוצות ובקיבוצים.

לכן אין זה מפתיע כי שני קיבוצניקים של הדור השני והשלישי יכירו מן הסתם ניגונים חסידיים "מבית אבא" וזה ישפיע על יצירתם. ואכן טהרלב עצמו חתום על הרבה יצירות "יהודיות" כגון "על כפיו יביא", "מלאך מסולם יעקב" ועוד וכמובן השיר הזה אך לא רק זאת הוא אף חתום על הרבה ספרים בנושא יהדות. כספי לעומתו מושפע בלחיניו הרבה עם המוסיקה הקלסית ומוסיקת עולם כגון ג'ז, מוסיקה עממית אירופית, רוק ופופ ועוד, וזה באמת השיר היחידי שמוכר לי בו הוא הוא מלחין מוסיקה יהודית אך הוא כנראה הכיר את הלחנים הללו כחבר קיבוץ לשעבר והשתמש במבנה שלהם בשיר הזה.

זו הבלדה של עוזבי קיבוץ.     

לנעילתו של הנושא אציין כאן שיר נוסף שעוסק באותו עניין והוא השיר "אני עושה לי נגינות" המילים של חיים חפר ז"ל, הלחן של דובי זלצר ושר יהורם גאון מתוך האלבום "אני ירושלמי" :

בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה

קרן