שירים משוחחים: אופס! זה לא מה שהתכוון המשורר

בפוסט הזה אני רוצה לחזור לילדות שלנו ובעיקר לשירי הילדות שלנו ואיך הם משוחחים עם שירים אחרים בעיקר כאלו שלא היו במקורם שירי ילדים דווקא. השיר הכי ידוע לכל ילד שגדל בארץ הוא השיר "חמש שנים על מיכאל" כאן בביצוע של יפה ירקוני (אני יודעת על הביצוע של אריק אינשטיין אך זה של יפה ירקוני יפה יותר לטעמי):

נתחיל בקצרה בהיסטוריה של מילות השיר והלחן, חובתי לציין כי עיקר החלק הזה מגיע מתוך מאמרו של אליהו הכהן שפורסם בבלוג הספרייה הלאומית מתאריך ה-30.8.2017 מי שמעוניין לקרוא את כל הסיפור בפירוט מוזמן לקרוא אותו שם .

סיפורן של מילות השיר מתחיל כנראה באירוע זריקת האבנים הראשון המתועדת לנו אותו חווה איש העלייה השנייה מרחביה, השומר מרדכי יגאל, בשנת 1911. סיפור המעשה תועד בשיר של אהרון ראובני בעל שמונה בתים אותו מביא אליהו כמעט במלואו. תבנית השיר וגם הלחן שלו הגיעו משיר ביידיש בשם "וויגליד" מאת יוס'ל גויכברג, והיא המנגינה המוכרת לנו כ"חמש שנים על מיכאל".

לעניין הלחן לכאורה, ניתן היה לראות בשיר הערש ביידיש את המקור ללחן השיר. אך אליהו הכהן מציין כי הלחן של השיר ביידיש שאל למעשה את לחנו מלחן שקדם לו של שיר רוסי בשם "תפילה", שחיבר המשורר מיכאיל לרמונטוב בשנת 1837. הנה השיר בתרגום מרוסית של המשורר דוד שמעוני:

תְּפִלָּה

בִּשְׁעַת חַיִּים מָרָה, קָשָׁה,

עֵת בִּי הַלֵּב יִדְוֶה,

תְּפִלָּה טְמִירָה אָז אֶלְחֲשָׁה,

אָז אֶלְחֲשָׁה עַל פֶּה.

בְּצֵרוּפֵי נִיבִים חַיִּים

צָפוּן מַרְפֵּא נֶעְלָם,

וִיפִי קְדֻשָּה, יְפִי פְלָאִים

נוֹשֵׁם בְּצִלְצוּלָם.

יִגַּל מַשָּׂא מִלֵּב נִדְכֶּה

וְהַסָּפֵק יֶאֱזַל.

וְשׁוּב אַאֲמִין וְשׁוּב אֶבְכֶּה

וְקַל כָּל כָּךְ, מַה קַּל.

שירו של לרמונטוב תורגם לשפות רבות, ביניהן הונגרית, ועל פי עדות של פנחס הררי-שפיץ, אותה מביא אליהו הכהן, יליד הונגריה, נהגו נוצרים בהונגריה לשיר את שירו של לרמונטוב בלחן זה בבית קברות, לנוכח מצבות יקיריהם.

בהמשך דרכם של המילים והלחן להפוך לשיר הילדים המוכר לנו ישנם עוד כמה תחנות לדוגמא משה דפנא שהצטרף למתעדי עלילותיו של השומר יגאל במרחביה חיבר לילדי העמק שיר בשם "עם שחר עורה ילד חן". גם הוא כמו ראובני הושפע משירו של גויכברג ביידיש, אך בעוד שירו של ראובני היה שיר ערש, דפנא חיבר דווקא שיר השכמה. תוך שהוא מקצר את השיר המקורי רק לארבעה בתים ומשנה קצת מתוכונו אך משאיר את הלחן המוכר.

השיר הזה לאט לאט מתקבל בארץ אך גם גירסא זאת משתנה כאשר יצחק קצנלסון מחבר שיר ילדים חדש בשם "עם שמש" :

עִם שֶׁמֶשׁ קוּמָה יֶלֶד חֵן,

וְאֶל הַמִּזְרָח פְּנֵה.

הַשֶּׁמֶש עוֹלֶה צַח וַזָךְ,

כָּמוֹהוּ בְּנִי הֱיֵה!

זה היה גלגול נוסף של הלחן הרוסי-יידישאי שהותאם למילים עבריות.

רק כעבור שנים אחדות, חיבר המשורר יצחק קצנלסון בלודז' את השיר "חמש שנים" וקרא לו בשם "הפרידה".

הנוסח המקורי של השיר אינן זהות לאלה המושרות כיום, שכן כשהשיר פורסם לראשונה, לא הותאמה לו עדיין מנגינה כלשהי. אנגל היה הראשון לחבר לו מנגינה אך זו לא נקלטה.

על פי גרסתו של לוין קיפניס, מי שנטל על עצמו לעדכן את נוסח השיר היה שוב המשורר משה דפנא.  דפנא פישט את הניסוח, נמנע מעברית מסורבלת שהייתה עלולה להקשות על הילדים, והעמיד במקומה לשון שוטפת וקליטה. הוא התאים לשיר את הלחן של שירו שלו "עם שחר עורה ילד חן". וכך נולד השיר המוכר לנו כיום שאכן נקלט בגני הילדים.

אליהו הכהן מפרט במאמר בהרחבה את הסיפור של מילות השיר אך בעצם מקצר בסיפורו של הלחן וחותם את המסע בשיר אשכבה הונגרי. למיטב הבנתי סיפורו של הלחן מתחיל במקום אחר והוא עתיק יותר.

כדי להגיע למקורו של הלחן צריך להגדיל לרגע את הפוקוס שלנו ולצאת מפולין ואפילו לצאת מאירופה ולרכז את הזום חזרה על תורכיה של המאות ה-17-18 או יותר נכון על הקהילה היהודית של תורכיה. תורכיה של אותה תקופה היא מעצמה עולמית גדולה ומשגשגת המשתרעת על פני שלוש יבשות מצפון אפריקה בדרום דרך ארץ ישראל לבנון וסוריה ועד אירופה שבשנים בהם אנחנו דנים בהם מגיעה אפילו לשערי העיר וינה. המדינה משגשגת ואף הקהילה היהודית משגשגת גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה דתית.  

ספורו של הלחן של השיר מתחיל כאמור בתורכיה כלחן לפיוט בשם "עת שערי רצון" של ר' יהודה בן שמואל עבאס בן המאה ה-,12 שהיה פיוט מקובל על פני כל קהילות הספרדים והיו לו לחנים שונים.

הפיוט עצמו הוא פיוט העוסק בסיפור עקידת יצחק והוא מושר בראש השנה, לפני סדר התקיעות שבין שחרית למוסף. המחבר אורג בפיוט את שלל המדרשים השונים שנכתבו סביב סיפור העקידה, מדרשים שבאו למלא את השתיקה ואת הצמצום של סיפור מעשה העקידה בתורה. מדרשים רבים נכתבו על מחשבותיהם ותחושותיהם של גיבורי העקידה – אברהם, יצחק ושרה, והמשורר שוזר אותם בתוך הפיוט. כך למשל הוא נותן מקום מרכזי לשרה, שבסיפור העקידה שבתורה כלל לא מופיעה. הוא שוזר בשיר שיחה בין אברהם לשרה ושם בפי יצחק דברי פרידה אחרונים מאמו, בעת שהוא מבקש מאביו שייקח עמו את הנשאר מאפרו לשרה. גם בפזמון החוזר – עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ, מכניס המשורר גיבור נוסף למעשה העקידה – את המזבח, שכמו משמש עדות אילמת למעשה שהתרחש על ההר. מהשעה שבה מגיעים אברהם ויצחק להר המוריה, מתרבים תיאורי הצער וההתרגשות המתח גוברים עד לבתים האחרונים, שם גם מלאכי השמים בוכים ומבקשים רחמים מהקב"ה, ש"ברגע האחרון" מורה לאברהם לא להעלות את בנו לעולה. עבאס, שפתח את שירו בשַׁעֲרֵי רָצוֹן, חותם את השיר בשַׁעֲרֵי רַחֲמִים ובקריאה לקב"ה לגאול ולהושיע את עמו: וֶאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ – משפט שקהל המתפללים חוזר ושר אותו אחרי החזן כאיש אחד, בעוצמת רגשות ובתחנונים.

לעיונכם מובאים כאן המילים המלאות של הפיוט מתוך מחזור לראש השנה של קהילות הספרדים :

לפיוט כאמור לחנים רבים אחד מהם הוא של קהילת יוצאי תורכיה והבלקן בעיקר מאזור יוון המובא לכם כאן. שמו לב ללחן ולמקצב של הפיוט:

מי שרוצה להקשיב ללחן המקורי עם כל הסלסולים יכול לשמוע אותו כאן. זו הגירסא ששמעתי ששרים בראש השנה בישיבת רמת גן לפני תקיעת שופר וככה היא מוכרת לי.

כנראה בראשית המאה ה-18 מגיע הלחן הזה למרוקו. הלחן שדומה מאוד ללחן המוכר לנו כחמש שנים על מיכאל מוכנס ללחן המקורי של קהילת יהודי מרוקו, החל מן המילים "צר לי לאם תבכה" ועד סוף הפיוט "ינון ואליה אני שולח" וההבטחה שהוא מביא לגאולה.

פיוט זה והלחן שלו מובאים לכם כאן החל מדקה 40:12-49:38 מתוך התוכנית "אגן הים התיכון" בהנחיית אבנר נעים מתאריך ה' בתשרי 4.11.19, מנגנים התזמורת האנדלוסית של אשדוד המנצחת סיוון אלבו בן חור והזמרים/פייטנים מני כהן ואמיל זריהן (צריך להעביר לדקה הנכונה):

שימו לב גם לגרסתם של הפייטנים אמיל זריהן מני כהן לגלגול הלחן של השיר "חמש שנים על מיכאל".

הלחן הזה אומץ במרוקו והוכנס גם בפיוט נוסף של ר' מסעוד ארוואח, שהיה מקובל בן ראשית המאה ה-18 ממכנס שבמרוקו, בשם "אם אזכור ימי קדם"  . פיוט זה במקורו הוא פיוט משירת הבקשות לשבת פרשת תולדות. וכך הם מילותיו:

אם אזכור ימי קדם / ר מסעוד ארוואח

אִם אֶזְכֹּר יְמֵי קֶדֶם אַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ
נֹפֶךְ סַפִּיר וָאֹדֶם מַזְהִיר עֵין מַבָּטוֹ
כָּל רוֹאֵיהֶם יַחְמְדֵם יְפִי עִיר מִקְלָטוֹ
יַחֲשֹׁק לֵב לְמַדְּדֵם וּצְלָלָיו יִנָּטוּ

חֹם תַּאֲוָתִי אוֹתָהּ עָרַגְתִּי
בְּצֵל קוֹרָתִי עִיר הַצְּבִי
יִבְנֶה דְבִירִי וּבֵית מְסִבִּי
אָשׁוּב לְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי

מְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה כֵּן אָשִׂישׂ עָלַיִךְ
סַקְּלִי הַמְּסִלָּה חֶרְפַּת נְעוּרַיִךְ
עַטְרוֹת זָהָב וְגֻלָּה יִהְיוּ קִשּׁוּטַיִךְ
וְגִילָה אַחַר גִּילָה עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ

דֹּמִּי לְצִיּוֹן נֹעַם אַפִּרְיוֹן
בְּסֵתֶר חֶבְיוֹן עִיר הַצְּבִי
יִבְנֶה דְבִירִי וּבֵית מְסִבִּי
אָשׁוּב לְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי

בפיוט זה באים לידי לביטוי כיסופיו של הפייטן אל בית המקדש, המתואר כאן בהדרו ותפארתו, תוך אזכור האבנים היקרות ששימשו בו, וקישוטי עטרות הזהב והגולה של המקדש.

בסוף הפזמון מופיע שיבוץ של דברי יעקב, תוך הפקעתם מהקשרם. יעקב מבקש לשוב לשלום מבריחתו מפני אחיו אל בית אביו יצחק, ואילו המשורר, המשמש כפה לעמו, מבקש לשוב לשלום אל המקדש, בית אביו שבשמים.

וכך הוא הלחן של הפיוט, שונה מעט, כפי שהושר עלי ידי חברי המיזם של קהילות שרות. הלחן המוכר כ"חמש שנים על מיכאל" מוכנס בתחילתו של הפיוט:

יכול להיות וכאן אני מסתמכת על עדותו של הפייטן מני כהן מהתוכנית "אגן הים התיכון" שהוצגה למעלה כי פיוט זה ולחנו זה הגיע לארץ בתחילת המאה ה-19 יחד עם עולים ממרוקו. אך אני בספק אם החלוצים בארץ הכירו אותו כמו שהוא טוען. דפנא הכיר את הגירסא ביידיש ויש כאן שתי התפתחויות שונות של השיר במקומות שונים.

מעניין לציין כי גם בגירסא האשכנזית וגם בגירסא תורכית-ספרדית-מרוקאית הלחן מתחיל את דרכו כלחן לשיר שאינו שיר ילדים האחד כלחן אשכבה והשני כלחן המלווה פיוט העוסק בעקידת יצחק.

אכן קורה כי במהלך ההיסטוריה של המוסיקה היהודית מנגינות שהולחנו במקום אחד עברו מקום והשתנו. המקרה המפורסם ביותר הוא של "התקווה", שלפי אסתרית בלצן התחיל הלחן בפיוט גשם ספרדי, עבר לאיטליה שם נאסף על ידי פלסטרינה המלחין היהודי, אומץ על ידי מוצרט, עבר לניגון עגלונים הונגרי-צועני, ומשם הפך להמנון הלאומי. היהודי נדד בכל העולם בצקלונו יחד עם הבגדים, ספר התפילות והתפילין נדדו גם תפילות חדשות (קבלת שבת לדוגמא שחוברה בארץ בצפת), פיוטים חדשים (כי אשמרה שבת שחוברה בתימן והגיע עד לאירופה) ומנגינות. לא מפתיע אם מנגינה שנוצרה בתורכיה תגיע גם לאירופה, תשתכנז ותהפוך לניגון עממי ולשיר ילדים, ובמקביל גם תגיע למגרב שם תכנס לפיוט העקדה המדובר. בסופו של דבר בשני המקרים כולם עושים עלייה ונפגשים כמו הח' ור' בשיר ישראלי.

קרן מטיאס